"המצב רק הלך והחמיר כל כך עד שלא היו לי שאריות מזון לתת לכלבי האהוב לורד. כלבי האהוב שלא מזמן היה עוד מושך את המזחלת שלי, שהייתי מחבק אותו ומספר לו את צרותי, הבין שקרה אסון גדול וגורלנו נחרץ. הוא רעב מאוד, רזה עוד ועוד, רדף אחרי חתולים וטרף אותם. לבי כאב למראהו - כלב גדול וגאה גווע ברעב וטורף מדי פעם חתול... כבר לא הייתה בי אמונה אפילו כדי להתפלל בעבור הכלב שלי. אז נדרתי את הנדר הראשון שלי: ' אם אצא חי מן הגיהינום הזה לא אהיה עוד יהודי'"...
"המצב רק הלך והחמיר כל כך עד שלא היו לי שאריות מזון לתת לכלבי האהוב לורד. כלבי האהוב שלא מזמן היה עוד מושך את המזחלת שלי, שהייתי מחבק אותו ומספר לו את צרותי, הבין שקרה אסון גדול וגורלנו נחרץ. הוא רעב מאוד, רזה עוד ועוד, רדף אחרי חתולים וטרף אותם. לבי כאב למראהו - כלב גדול וגאה גווע ברעב וטורף מדי פעם חתול... כבר לא הייתה בי אמונה אפילו כדי להתפלל בעבור הכלב שלי. אז נדרתי את הנדר הראשון שלי: ' אם אצא חי מן הגיהינום הזה לא אהיה עוד יהודי'".
כבר למעלה משלוש שנים נדר שלמה אדלר את הנדר השני שלו:"אם אצליח לצאת מכאן בחיים לא אתכחש עוד ליהדותי, יהיה אשר יהיה". בין זה לזה איבד אדלר את הוריו, את אחותו, רבים מבני משפחתו המורחבת, היו במחנה עבודה, במסתור, חייל בצבא הפולני בזהות בדויה, מקורב לאישיות בכירה במשטר הפולני ועצור בידי שירותי הביטחון של המשטר הקומוניסטי. ואף-על-פי-כן לא נכנע ורוחו לא נשברה. אדרבה, בכל צרה שנקלע אליה נאבק הנער מבולחוב באומץ ומתוך התרסה למצוא מוצא ולשנות את הגורל שהתאכזר אליו. והוא אכן הצליח - לאחר גלגולים רבים, מקצתם נשמעים דמיוניים ממש, בחר אדלר לעלות לארץ ישראל ולהשתתף במערכה על הקמת מדינת ישראל, המדינה שבה בנה בית והקים משפחה.
"כל מי שזכה להכיר את שלמה אדלר התוודע לסיפורו המרתק, סיפור ענותו ובסופו של דבר סיפור הניצחון שלו. ישירותו המופלאה, אומץ לבו ובהירות מחשבתו, רגשנותו העמוקה ותשוקתו העצומה להבין את הזוועות שהועידה ההיסטוריה לו ולעיירותו הם שמקנים לסיפורו עצמה בלתי נשכחת וחשיבות רבה מאין כמוה בזמן שקולם של ניצולים רבים כל כך נאלם לנצח. אני זכיתי להכיר את האיש יוצא הדופן הזה, ובזכות הספר הזה יתוודעו אליה גם קוראים רבים". דניאל מנדלסון מחבר הספר 'אבודים'.
אם אהבת את "אני שוב יהודי" אולי תאהב גם את:
איזה ספר בא לך לקרוא?
